#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה מראה הראה ה' ליחזקאל בנבואה.	(יא) וְשִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי בֵית יִשְׂרָאֵל וְיַאֲזַנְיָהוּ בֶן שָׁפָן עֹמֵד בְּתוֹכָם עֹמְדִים לִפְנֵיהֶם וְאִישׁ מִקְטַרְתּוֹ בְּיָדוֹ וַעֲתַר עֲנַן הַקְּטֹרֶת עֹלֶה: שהקטירו לעבודה זרה.<br>(ג) וַיִּשְׁלַח תַּבְנִית יָד וַיִּקָּחֵנִי בְּצִיצִת רָאשִׁי וַתִּשָּׂא אֹתִי רוּחַ בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם וַתָּבֵא אֹתִי יְרוּשָׁלְַמָה בְּמַרְאוֹת אֱלֹהִים אֶל פֶּתַח שַׁעַר הַפְּנִימִית הַפּוֹנֶה צָפוֹנָה אֲשֶׁר שָׁם מוֹשַׁב סֵמֶל הַקִּנְאָה הַמַּקְנֶה: שהעמידו שם פסל של עבודה זרה.<br>(טז) וַיָּבֵא אֹתִי אֶל חֲצַר בֵּית יְיָ הַפְּנִימִית וְהִנֵּה פֶתַח הֵיכַל יְיָ בֵּין הָאוּלָם וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ כְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אִישׁ אֲחֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל יְיָ וּפְנֵיהֶם קֵדְמָה וְהֵמָּה מִשְׁתַּחֲוִיתֶם קֵדְמָה לַשָּׁמֶשׁ:	יומא פרק שמיני עז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	(טז) וַיָּבֵא אֹתִי אֶל חֲצַר בֵּית יְיָ הַפְּנִימִית וְהִנֵּה פֶתַח הֵיכַל יְיָ בֵּין הָאוּלָם וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ כְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אִישׁ אֲחֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל יְיָ וּפְנֵיהֶם קֵדְמָה וְהֵמָּה מִשְׁתַּחֲוִיתֶם קֵדְמָה לַשָּׁמֶשׁ:<br>ממשמע שנאמר&nbsp;'ופניהם קדמה' איני יודע שאחוריהם אל היכל ה'.&nbsp;	מלמד שהיו פורעין עצמן, והיו מתריזין כלפי מטה.	יומא פרק שמיני עז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה אמר ה' למלאך מיכאל (במראה יחזקאל), ומה ענה לו, ומה ענה לו ה'.	"אמר לו הקב""ה למיכאל, מיכאל סרחה אומתך, אמר לפניו רבונו של עולם דיו לטובים שבהם (שהם יהיו ניצולים. מהרש""א), אמר לו אני שורף אותם ולטובים שבהם."	יומא פרק שמיני עז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי הוא האיש לבוש הבדים.	הוא גבריאל בספר דניאל.	יומא פרק שמיני עז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה אמר ה' למלאך גבריאל לעשות על שעבדו ע""ז בבית המקדש. ומה קרה."	וַיֹּאמֶר אֶל הָאִישׁ לְבֻשׁ הַבַּדִּים וַיֹּאמֶר בֹּא אֶל בֵּינוֹת לַגַּלְגַּל אֶל תַּחַת לַכְּרוּב וּמַלֵּא חָפְנֶיךָ גַחֲלֵי אֵשׁ מִבֵּינוֹת לַכְּרֻבִים וּזְרֹק עַל הָעִיר וַיָּבֹא לְעֵינָי: וַיִּשְׁלַח הַכְּרוּב אֶת יָדוֹ מִבֵּינוֹת לַכְּרוּבִים אֶל הָאֵשׁ אֲשֶׁר בֵּינוֹת הַכְּרֻבִים וַיִּשָּׂא וַיִּתֵּן אֶל חָפְנֵי לְבֻשׁ הַבַּדִּים וַיִּקַּח וַיֵּצֵא:<br>במקום שגבריאל יקח את הגחלים מהאש, לקח אותם הכרוב ונתן בחפניו של גבריאל.	יומא פרק שמיני עז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה היה קורה אם גבריאל היה לוקח את הגחלים בעצמו.	אמר ר' שמעון חסידא אילמלא לא נצטננו גחלים מידו של כרוב לידו של גבריאל לא נשתיירו משונאיהן של ישראל שריד ופליט.	יומא פרק שמיני עז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וְהִנֵּה הָאִישׁ לְבֻשׁ הַבַּדִּים אֲשֶׁר הַקֶּסֶת בְּמָתְנָיו מֵשִׁיב דָּבָר לֵאמֹר עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי: מה אמר, ומה היה ענשו, ולמה.	"המלאך גבריאל אמר 'עשיתי ככל אשר ציויתני', למרות שלא לקח בעצמו גחלת אלא קיבל אותה מידי הכרוב.<br>ועונשו היה שהוציאו אותו אל מחוץ לפרגוד, והיכו אותו בשישים פולסי דנורא [מקלות של אור].&nbsp;<div>ואמרו לו: אם לא עשית לא עשית [והיינו מצדיקים אותך לומר דוחה הוא את הדבר, אולי ישוב הקב""ה מחרונו ויתרצה להם], אבל אם עשית -&nbsp; למה לא עשית כאשר ציוו אותך [שתהא אתה נוטל הגחלים מבינות לכרובים, ואתה אמרת אל הכרוב לתתם לך].&nbsp;</div><div>ועוד אפילו אם עשית - אינך יודע שאין משיבין על הקלקלה.</div>"	יומא פרק שמיני עז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאחר שהוציאו את המלאך גבריאל מחוץ לפרגוד, את מי העמידו שם במקומו, וכמה זמן עמד שם. ומנין.	את דוביאל שר הפרסיים, ועמד שם עשרים ואחד יום.<br>שנאמר וְשַׂר מַלְכוּת פָּרַס עֹמֵד לְנֶגְדִּי עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם וְהִנֵּה מִיכָאֵל אַחַד הַשָּׂרִים הָרִאשֹׁנִים בָּא לְעָזְרֵנִי וַאֲנִי נוֹתַרְתִּי שָׁם אֵצֶל מַלְכֵי פָרָס: דניאל.	יומא פרק שמיני עז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נתנו לדוביאל בזמן שעמד על מקומו של גבריאל.	"עשרים ואחד מלכים, ונמל של מלכות. (פרוותא דמשהיג)&nbsp; &nbsp;<font color=""#ff1e92"">משה&nbsp; &nbsp;יג</font>"	יומא פרק שמיני עז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה גזירות רצה דוביאל לגזור על ישראל ומי ביטל אותם, והאם ביטל לגמרי.	בתחילה רצה שיכתבו לו את ישראל בכלל משלמי 'אכגרא' [מס גולגולת], וכתבו לו. וביקש עוד שיכתבו לו גם את רבנן במס הזה וכתבו לו.<br>וגבריאל ביטל את הגזירה במקצת, כי רצה לחטוף את כתב הגזרה מידו של דוביאל ודוביאל בלע אותו, וזה גרם שחלק משלמים כרגא במלכות פרס וחלק שלא.<br>	יומא פרק שמיני עז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשביקש דוביאל לגזור על ישראל עמד גבריאל מחוץ לפרגוד. מה הוא אמר.	<div>שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם מְאַחֲרֵי שֶׁבֶת אֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא [כלומר כלום הגונים האומות להיות החכמים מסורים בידם? והלא המקרא משבחן שאף נשותיהם מנדדות שינה מעיניהן. שוא לכם בעלי אומניות המשכימים ומאחרים למלאכתם אוכלי לחם בעצב וביגיעה, כן יתן הזן את העולם מזונות ופרנסה לידידו שנא, למי שנדד שינה בשבילו].<br></div>	יומא פרק שמיני עז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כשביקש דוביאל לגזור על ישראל עמד גבריאל מחוץ לפרגוד. מה היה הלימוד זכות השני שלו, ומה אמר הקב""ה."	"רבש""ע אם יהיו כל חכמי אומות העולם בכף מאזנים ודניאל איש חמודות בכף שניה לא נמצא מכריע את כולם.<br>אמר הקב""ה מי הוא זה שמלמד זכות על בני, אמרו לפניו רבש""ע גבריאל, אמר להם יבא שנאמר 'ואני באתי בדבריך', אמר להם ליעול, אעיילוהו."	יומא פרק שמיני עז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה יש שנותנים בפרס כרגא, ויש שאינם נותנים.	"<span style=""font-size: 20pt !important;""> </span><span style=""font-size: 18pt !important;""> </span><span style=""font-size: 18pt !important;"">איכא דאמרי מיכתב הוה כתיבא, מיחתם לא הוי חתמא.<br>איכא דאמרי אף מיחתם נמי הוה חתמא, כדבלעיה מחיק לה מיניה.</span>"	יומא פרק שמיני עז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואני יוצא והנה שר יון בא. מה הכוונה.	"גבריאל אמר שכאשר יגיע זמן מלכות יון לבא, יצא גבריאל בע""כ, ואע""פ שהועילה מלחמתו נגד שר פרס לא תועיל מלחמתו נגד שר יון.&nbsp;<div>עוי עוי [צעק וצוח גבריאל על זאת שלא ימשלו מלכי יון בישראל] וליכא דאשגח ביה.</div>"	יומא פרק שמיני עז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מנין שרחיצה נקראת עינוי לדעה שניה. <font color=""#55aa7f"">(שלמה)</font>"	שנאמר וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן אָמַר הַמֶּלֶךְ עֲנָתֹת לֵךְ עַל שָׂדֶיךָ כִּי אִישׁ מָוֶת אָתָּה וּבַיּוֹם הַזֶּה לֹא אֲמִיתֶךָ כִּי נָשָׂאתָ אֶת אֲרוֹן אֲדֹנָי יְיִ לִפְנֵי דָּוִד אָבִי וְכִי הִתְעַנִּיתָ בְּכֹל אֲשֶׁר הִתְעַנָּה אָבִי. ובזמן בריחת דוד מאבשלום כתוב 'כי אמרו העם רעב ועיף וצמא במדבר'. ודורשים: 'רעב' - מלחם, 'צמא' - ממים, 'עיף' - מרחיצה.<br>ואין לומר ש'עיף' פירושו נעילת הסנדל, כי כתוב 'מים קרים על נפש עיפה' [וקרי ליה עינוי].<br>ואין לומר שפירושו שתיה, כי כתוב 'על נפש' ולא 'בנפש'.	יומא פרק שמיני עז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שנעילת הסנדל נקרא עינוי.	שנאמר 'ודוד עולה במעלה הזיתים עולה ובוכה וראש לו חפוי והוא הולך יחף'. וזה היה עינוי כמו שאמר שלמה לאביתר.	יומא פרק שמיני עז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין ש'והוא הולך יחף' פירושו בלי נעלים, אולי הכוונה שדוד לא רכב על סוס. מה הראיה שהביאו מישעיה ומה דחו.	אמר רב נחמן בר יצחק, שנאמר בישעיה&nbsp;בָּעֵת הַהִיא דִּבֶּר יְיָ בְּיַד יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ לֵאמֹר לֵךְ וּפִתַּחְתָּ הַשַּׂק מֵעַל מָתְנֶיךָ וְנַעַלְךָ תַחֲלֹץ מֵעַל רַגְלֶיךָ. וכתיב וַיַּעַשׂ כֵּן הָלֹךְ עָרוֹם וְיָחֵף. משמע שבלא מנעלים נקרא יחף.<br>ודחו שאולי הכוונה שהלך במנעלים המטולאים, כמו שעָרוֹם ודאי הכוונה שהלך בבגדים בלויים ולא ערום ממש.	יומא פרק שמיני עז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין ש'והוא הולך יחף' פירושו בלי נעלים, אולי הכוונה שדוד לא רכב על סוס. מה הראיה שהביאו מירמיהו.	שנאמר&nbsp;מִנְעִי רַגְלֵךְ מִיָּחֵף וּגְרוֹנֵךְ מִצִּמְאָה. ודורשים: מנעי עצמך מן החטא כדי שלא תלכי בגלות יחפה, ולשונך מדברים בטלים כדי שלא יבא גרונך לידי צמאה בגלות. והגולים הולכים בלא נעלים.	יומא פרק שמיני עז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שתשמיש המיטה נקרא עינוי.	שנאמר 'אם תענה את בנותי ואם תיקח נשים על בנותי'. 'אם תענה' - מתשמיש, 'ואם תקח' - מצרות.	יומא פרק שמיני עז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא נאמר ש'אם תענה' ו'אם תיקח' שניהם מדברים על צרות ולא על תשמיש, ו'אם תיקח' הוא פירוש של 'אם תענה'.	כי כתוב 'ואם תקח', משמע שזה דבר נוסף.	יומא פרק שמיני עז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא נאמר ש'אם תענה' ו'אם תקח' שניהם מדברים על צרות, אחד על צרות דידיה ואחד על צרות דעלמא.	כי כתוב 'אם תענה' ו'אם תקח', ואם מדובר בלקיחת צרות דעלמא, היה צריך להקדים 'אם תיקח' כי זה קשה יותר.	יומא פרק שמיני עז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך אפשר לומר שמניעת תשמיש הוא עינוי, הרי תשמיש עצמו הוא עינוי שנאמר 'וישכב אותה ויענה'.	'ויענה' הכוונה שעינה אותה במניעת ביאות אחרות.	יומא פרק שמיני עז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לרחוץ מקצת גופו, ומה הדין אם היה מלוכלך.	אסור לרחוץ מקצת גופו ככל גופו, ואם היה מלוכלך רוחץ כדרכו.	יומא פרק שמיני עז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לסוך מקצת גופו, ומה הדין אם הוא חולה או שיש לו חטטין בראשו.	אסור לסוך מקצת גופו ככל גופו, ואם היה חולה או שיש לו חטטין סך כדרכו ואינו חושש.	יומא פרק שמיני עז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע צריך להדיח ידים לפני שנותנים פת לתינוק, ומה הדין ביום כפור. ומה היה עם שמאי הזקן.	לפי שרוח רעה שורה על הלחם הנלקח בידים שלא נטלן שחרית. ושם השד 'שיבתא'.&nbsp; וגם ביום כפור מותר.<br>שמאי לא רצה להאכיל בידו אחת [אפי' ידו אחת לא היה נוטל לתת פת לבנו קטן ביום הכפורים], וגזרו עליו להאכיל בשתי ידים.	יומא פרק שמיני עז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ההולך להקביל פני אביו או רבו או מי שגדול ממנו, האם מותר לעבור במים.	עובר עד צוארו ואינו חושש.	יומא פרק שמיני עז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם גם רב שהולך אל תלמידו יכול לעבור במים ביום כפור. סיפור והיפוכו.	רב יצחק בר בר חנה אמר, אנא חזיתיה לזעירי דאזל לגבי רב חייא בר אשי תלמידיה. <br>אבל רב אשי אמר, ההוא רב חייא בר אשי הוא דאזל לגביה דזעירי רביה.	יומא פרק שמיני עז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעבור במים כדי לשמור פירות.	רבא התיר לבני עבר ימינא לעבור בשביל לשמור פירות, ואמר לו אביי תניא דמסייע לך, שומרי פירות עוברין עד צוארן במים ואין חוששין.	יומא פרק שמיני עז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעבור במים כדי לשמוע דרשה. ולחזור. 2	"רב יוסף התיר לבני תרבו ללכת לדרשה במים אבל לא התיר להם לחזור לבתיהם, ואמר לו אביי א""כ אתה מכשילם לעתיד לבא.<br>ויש אומרים שהתיר להם גם לחזור, ואביי שאל אותו מדוע מתיר, ואמר לו כדי שלא יכשילם לעתיד לבא."	יומא פרק שמיני עז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רב יהודה ורב שמואל בר רב יהודה עמדו על שפת נהר פפא, ורמי בר פפא שעמד בעבר הנהר שאל אותם האם יכול לעבור במים כדי לשאול אותם שאלה. מה ענה לו רב יהודה, <font color=""#55aa7f"">(</font>או רב שמואל בר רב יהודה<font color=""#55aa7f"">)</font>."	רב ושמואל דאמרי תרוייהו, עובר, ובלבד שלא יוציא ידו מתחת חפת חלוקו [להגביה שולי חלוקו על זרועו, דאינו נראה מלבוש אלא כנושא על כתיפו, ואמר מר היוצא בטלית מקופלת על כתיפו בשבת חייב חטאת].	יומא פרק שמיני עז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וַיָּמָד אֶלֶף בָּאַמָּה וַיַּעֲבִרֵנִי בַמַּיִם מֵי אָפְסָיִם:&nbsp;וַיָּמָד אֶלֶף וַיַּעֲבִרֵנִי בַמַּיִם מַיִם בִּרְכָּיִם וַיָּמָד אֶלֶף וַיַּעֲבִרֵנִי מֵי מָתְנָיִם:&nbsp;וַיָּמָד אֶלֶף נַחַל אֲשֶׁר לֹא אוּכַל לַעֲבֹר כִּי גָאוּ הַמַּיִם מֵי שָׂחוּ נַחַל אֲשֶׁר לֹא יֵעָבֵר:<br>מה קשה, ומה ענה אביי.	"המלאך הראה ליחזקאל נחל היוצא מבית קה""ק, תחילתו כחוט והולך וגדל, וכל אלף אמה אורך משיצא חוץ לירושלים לא היה עמוק אלא מי אפסים מי קרצולין: וימד אלף. שניות&nbsp;והעמיקו עד ברכים: מכאן ואילך. קרי ליה אשר לא אוכל לעבור, אלמא אסור לעבור למעלה ממתנים אפילו בחול, וקתני לעיל עובר עד צוארו במים.<br>ותירץ אביי שאני נחל היוצא מבית קה""ק שהיו מימיו רודפים, הולכים מהר ושוטפים."	יומא פרק שמיני עז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בנחל שראה יחזקאל, האם יכול לעבור בו בשייט.	לא, שנאמר כִּי גָאוּ הַמַּיִם מֵי שָׂחוּ, מאי 'מי שחו', שיוטא, שכן קורין לשייטא סייחא.	יומא פרק שמיני עז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בנחל שראה יחזקאל, האם יכול לעבור בו בבורני קטנה, או בבורני גדולה.	לא. שנאמר בַּל תֵּלֶךְ בּוֹ אֳנִי שַׁיִט וְצִי אַדִּיר לֹא יַעַבְרֶנּוּ. מאי משמע, כדמתרגם רב יוסף, לא תיזיל ביה בספינת ציידין ובורני רבתי לא תגוזינה.	יומא פרק שמיני עז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בנחל שראה יחזקאל, האם מלאך המות יש לו רשות לעבור בתוכו.	לא. כתיב הכא 'בל תלך בו אני שייט', וכתיב התם 'משוט בארץ'.&nbsp;	יומא פרק שמיני עז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר ר' פנחס משום רב הונא צפוראה מעין היוצא מבית קדשי הקדשים בתחילה... 4	דומה לקרני חגבים.&nbsp;<div>כיון שהגיע לפתח היכל נעשה כחוט של שתי.&nbsp;</div><div>כיון שהגיע לאולם נעשה כחוט של ערב.&nbsp;</div><div>כיון שהגיע אל פתח עזרה נעשה כפי פך קטן.</div>	יומא פרק שמיני עז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי רבי אליעזר בן יעקב מים מפכין עתידין להיות יוצאין מתחת מפתן הבית. מה פירוש 'מפכין', וכמו מי סובר.	"מפכין כמין פך, וזה כמו שאמר ר' פנחס משום רב הונא ציפוראה שהמעין שיוצא מקה""ק נעשה כפי פך כשמגיע אל פתח העזרה."	יומא פרק שמיני עז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין ש'עייף' פירושו שלא רחץ.	"כי כתוב 'מים קרים <font color=""#ff425b"">על</font> נפש עיפה'. לא <font color=""#ff425b"">ב</font>נפש.<br>"	יומא פרק שמיני עז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה עונש דברים בטלים.	"מִנְעִי רַגְלֵךְ מִיָּחֵף וּגְרוֹנֵךְ מִצִּמְאָה. מנעי עצמך מן החטא כדי שלא תלכי בגלות יחפה, <font color=""#ff0000"">ולשונך <b style="""">מדברים בטלים</b></font> כדי שלא יבא גרונך לידי צמאה בגלות."	יומא פרק שמיני עז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כִּי גָאוּ הַמַּיִם מֵי שָׂחוּ. <br>מה הפירוש 'מי שחו'.	שיוטא, שכן קורין לשייטא סייחא.	יומא פרק שמיני עז ב		
